ייעוץ ראשוני ללא תשלום וללא התחייבות 052-6498282phone icon
divider

לקבלת ייעוץ משפטי התקשר

052-649-8282



עבירות מין – אונס – זיכוי !!!

separator
0 תגובות /

האם ניתן לבסס הרשעה פלילית על זיכרון מודחק שצף כעבור שנים?

שופטי בית המשפט העליון בהחלטה מיום 20.10.10, החליטו לקבל ערעורו של אב, שהורשע בבית משפט מחוזי בשלושה מקרים של עבירת מין מסוג אונס, לפיהם אנס את בתו בילדותה, וזיכו את האב מחמת הספק.

במאמר זה נערוך ניתוח משפטי של פסק הדין העקרוני.

החלטת בית המשפט המחוזי

ביוני 2009 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אשר הרשיע אב בביצוע עבירות מין – שלושה מקרי אונס – בביתו בין הגילאים 4 עד 10, זאת על סמך עדות המתלוננת בלבד.  את תלונתה מסרה המתלוננת, בתו של הנאשם רק בגיל 26, לאחר שהתעורר זיכרון במוחה של מקרי האונס.

האם ניתן היה להרשיע אדם על סמך זיכרון מודחק, אשר צף רק כעבור שנים רבות?

במסגרת החלטתם סקרו שופטי בית המשפט העליון את המחלוקת הקיימת בעולם הפסיכיאטריה בקשר למהימנות זיכרונות מודחקים, אשר צצו לאחר שנים, והאם ניתן לבסס הרשעה פלילית על זיכרונות כאלו.

בית המשפט קבע, בסופו של דבר, כי זיכרון מודחק שצף לאחר שנים רבות, יתכן והינו מסולף או אפילו מושתל, על אף אמונתה של המתלוננת כי מדובר בדברי אמת, ולכן יש לבחנו בזהירות מרובה.

לאחר שקילת הראיות בתיק זה, החליטו השופטים, בלב כבד, לזכות את האב מחמת הספק, זאת למרות חשדות כבדים כלפי האב ולמרות העובדה כי השופטים היו ערים לכך שכל מי שבא במגע עם המתלוננת התרשם כי דבריה כנים ונאמרו מתוך שכנוע פנימי עמוק, לאחר סבל ממושך שאותו חוותה.

מהי המחלוקת המשפטית ?

זוהי הפעם הראשונה שבה דן בית המשפט העליון בתיק שבסיסו עדות על פי זיכרון מודחק שצף לאחר שנים רבות.  המערער באמצעות עורך דין פלילי ביקש לזכותו מבצוע עבירות המין, בטענה כי מדובר בזיכרון לא אמיתי, זיכרון מסולף או זיכרון שהושתל במוחה של המתלוננת.

בהחלטתו קבע השופט עמית, כי על פניו, נראה כי המחוקק הישראלי אימץ את הגישה הנוהגת בזרם המרכזי בעולם הפסיכיאטריה, והיא כי ניתן להסתמך על זיכרונות מודחקים, זאת עשה המחוקק בהאריכו את תקופת ההתיישנות על עבירות שבוצעו בקטינים .

השופט עמית אף בחן את הדוקטרינה עליה הסתמכה ההגנה, לפיה זיכרונות מודחקים שצפים לאחר זמן רב עשויים להיות מסולפים.  בית המשפט אף בחן את המחלוקת הקיימת בין המומחים בנושא זה, ובהם גם פרופ' אליזבת לופטוס, המובילה את אותה דוקטרינה, שהגיעה למסקנה במחקריה , כי ניתן לשתול זיכרונות מסולפים במוחו של אדם.

מסקנתו של השופט עמית הייתה, כי לאור החקיקה, עדות הנסמכת על זיכרון מודחק הינה קבילה, אך יש לבחון בזהירות מה יהא המשקל שאותו ייחס בית המשפט לעדות זו.  פרמטרים אפשריים לבחינת המשקל שאותו יש לייחס לעדות הינם:

  1. האם העד החל בקבלת טיפול פסיכולוגי לשם שיחזור הזיכרון בגין עבירה כלשהי – במצב זה עשוי הדבר להביאו לתחושת לחץ לזכור פרטים ולסייע לאותה חקירה פלילית.
  2. האם פנה העד לקבלת טיפול בבעיות נפשיות שלו;
  3. תיעוד ההליך הטיפולי; הכשרת המטפל ומקצועיותו;
  4. האם העד היה נתון לשכנוע – הדבר יביא לחשש ש"השלים" פרטים בסיפורו;
  5. עדות מומחים לתהליך הטיפולי אותו עבר העד;
  6. קיומן או העדרן של ראיות תומכות לעדותו.

במקרה זה, בטיפול בתיקי עבירות מין, כשהראייה הישירה היחידה למעשיו הנטענים של האב הייתה עדותה של המתלוננת ועדותה של האחות ( עדות שבאה לחזק את עדותה של המתלוננת והייתה בעייתית), קבע השופט רובינשטיין כי "הדמיון היותר, יכולתו של האדם להפעיל את דמיונו באופן אקטיבי ולייצר מציאות דמיונית שתהיה לה השפעה רבה על תודעתו ועל נפשו, איננו דבר בלתי שכיח."

במצב זה, הגיעו השופטים למסקנה (לאחר שאמצו את טיעוני עורך הדין הפלילי) , כי לא די היה בעדותה של המתלוננת, מתוך זיכרונה המודחק, כדי להביא להרשעתו של האב בעבירות המין – מעשי האונס והוחלט לזכותו מחמת הספק.

לסיכום, פסק דין זה מוכיח שוב כי משפט פלילי הנו מורכב ביותר ויש להיעזר בשירותיו של עורך דין פלילי, מנוסה ומקצועי שינתח את הסוגיה המשפטית הרלוונטית לתיקכם וילחם עבורכם בכל כוחו וניסיונו המשפטי-מקצועי.

separator