ייעוץ ראשוני ללא תשלום וללא התחייבות 052-6498282phone icon
divider

לקבלת ייעוץ משפטי התקשר

052-649-8282



חוק הנוער (תיקון מס' 14) – תחילתו של עידן חדש

separator
3 תגובות /

התיקון האחרון לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א – 1971 (להלן: חוק הנוער), נכנס לתוקף ביום 30.7.09. מדובר בשינוי מהותי ביותר לגישה שהייתה נהוגה עד כה בטיפול ובהתייחסות לעבריינות נוער.  אמנם בעבר ניתן דגש על הגישה של שיקום בני נוער המעורבים בפלילים, וחוק הנוער טרם תיקונו עסק בכך, כך גם הייתה גישתם של בתי המשפט לנוער. עם זאת, התיקון החדש לחוק הנוער דואג ליתן תוקף חוקי לגישה זו ואף קובע עקרונות יסוד לטיפול בבני נוער גם במסגרת החקירה הפלילית הקודמת להגשת כתב האישום והטיפול בבית המשפט לנוער.

טרם התיקון לחוק הנוער, כל הליכי החקירה והמעצר של קטין לא קיבלו ביטוי בחוק הנוער.  המשטרה נהגה בקטינים בהתאם להנחיות פנימיות של המשטרה והדבר לא קיבל ביטוי בחוק.  בשל כך, פעמים רבות לא כובדו ולא קוימו ההנחיות הנ"ל.

כיום, עם כניסת התיקון לתוקף, רוב ההנחיות המשטרתיות קיבלו ביטוי חוקי, והן מחייבות !!!

כאמור, התיקון לחוק הביא עמו מספר שינויים מהותיים בגישה לחקירת קטין חשוד.

להלן מספר דוגמאות:

ראשית, המחוקק ראה לנכון להכניס לחוק הנוער סעיף עקרונות, הקובע:

"מימוש זכויות של קטין, הפעלת סמכויות ונקיטת הליכים כלפיו ייעשו תוך שמירה על כבודו של הקטין, ומתן משקל ראוי לשיקולים של שיקומו, הטיפול בו, שילובו בחברה ותקנת השבים וכן בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו."

המחוקק הוסיף וציין כי החוק בא להוסיף על זכויותיו של קטין לפי כל דין ולא לגרוע מהן.

מדובר בסעיף מפתח, אשר מבסס באופן חוקי את הגישה הטיפולית בבני הנוער, תוך האמונה כי יש לטפל בעבריינות הנוער באופן שונה מעבריינות בגירים, יש להעדיף את הפן השיקומי של הקטינים, שאין להשוות בין שיקול דעתם, הגם שיש להם אחריות פלילית על פי חוק.

שינוי דרמטי בא לידי ביטוי בחלקו האחרון של הסעיף הנ"ל, המבקש להתחשב בגילו ובמידת בגרותו של כל קטין וקטין.

לאור השינוי הנ"ל אומצה הגישה לפיה, הגם שגיל האחריות הפלילית הינו 12, אין לראות מעשיו של קטין בן 13 או 14 כפי שיראו מעשיו של קטין בן 17.

כמן כן, יש למדוד מעשיו של כל קטין על פי מידת בגרותו.  בכך, אימץ המחוקק הישראלי את הגישה הנהוגה בארצות רבות בעולם, הלוקחת בחשבון את השינויים העוברים על הקטין המתבגר בין גילאים 12 ועד 18, בהתחשב בהתפתחותו הפיסיולוגית והנפשית.

כמובן, שיהיו מקרים בהם יראה בית המשפט לנכון להעניש את הקטין על ידי הרשעתו והטלת עונשים, לעתים אף מאסר בפועל, אך גם אז יהיה עליו לשקול את המעשים לאור גילו ובגורתו של הקטין ולעולם ישקול אף את אפשרות שיקומו, גם לאחר ריצוי העונשים שהוטלו.

הליכי מעצר נגד קטין

עד כה הליכי מעצר לא קיבלו ביטוי בחוק הנוער!!!

התיקון לחוק הנוער קבע כללים ברורים למעצר, חיפוש וחקירתו של קטין.

למרות הכללים הברורים הקבועים בחוק ישנם גם חריגים לכללים הנ"ל,  נסיבות שבהם ניתן יהיה לחרוג מהקבוע בחוק (למשל:  לבצע חקירת קטין בשעות הלילה, בניגוד לקבוע בחוק), אך כל סטייה מהכלל צריך שתעמוד בדרישות החוק וצריך שתפורט בכתב בתיק החקירה ותאושר, כמובן, על ידי הדרג הפיקודי כנדרש.

נוכחות הורה בחקירת קטין

דוגמא לשינוי מהותי נוסף ניתן למצוא בנושא חקירתו של הקטין – נוכחותו של הורה בחקירה.  בעבר, קטין שלא היה עצור אך הגיע לתחנה לשם חקירתו כחשוד, אם היה מעל גיל 14, לא הייתה חובה לאשר נוכחות הוריו בחקירתו.

כיום, קטין שאינו עצור, זכאי לנוכחות הורה או קרוב אחר במהלך חקירתו ואף יוכל להיוועץ במי מהם לפני תחילתה של החקירה.  בכל מקרה, קובע החוק כי החקירה תעוכב עד להגעתו של ההורה !!!

לצערנו הרב, התיקון לחוק הנוער טרם חילחל כראוי ברשויות החקירה, כולל משרדי הנוער במשטרת ישראל.

למרות שחלפו חודשים רבים מאז כניסתו לתוקף של החוק, משטרת ישראל עדיין אינה נוהגת על פיו

במקרים לא מעטים קטינים נחקרים בשעות אסורות על פי חוק ללא הסבר או סיבה ראויה, קטינים ממשיכים להיחקר במשטרה ללא יידוע הוריהם, ללא כל סיבה, וכשמודיעים להורה, אין מתירים את כניסתו לחקירה ו/או אין מתירים לקטין להיוועץ בו בטרם חקירתו.  כל זאת, מבלי שתהיה לכך הצדקה על פי הכללים הקבועים בחוק הנוער.

לאור האמור לעיל, חשוב ביותר להיוועץ עם עורך דין פלילי המתמחה בעבריינות נוער.  גם מקום שבו סטתה המשטרה מהקבוע בחוק, ניתן להילחם בכך במסגרת בתי המשפט ולהביא לשמירה על זכויותיו וכבודו של קטין בפני רשויות החקירה ואכיפת החוק.

בנסיבות מסוימות הדבר עשוי לגרור אף ביטול כתב אישום  או הגעה להסדר טיעון מקל ביותר עם הקטין, אך לשם כך יש להתמחות בתחום הנוער ולהיאבק בהתאם בבית המשפט.

separator

לקבלת ייעוץ מקצועילחץ כאן!