תפריט ניווט מהיר
משרד עו"ד ונוטריון בחיפה - דנה שביט
אשמח לעזור בכל שאלה

התנאים להחזקת עצורים

תוכן עניינים

לצערנו, אנו נתקלים מדי יום ביומו בתלונות עצורים בנוגע לתנאים שבהם הם מוחזקים במעצר: החזקת עצורים בתאים קטנים וצפופים, שינה על הרצפה, בתנאים סניטריים לקויים, הפרדה לא נאותה בין העצורים לפי הקטגוריות השונות (קטינים עם בגירים, עצורים "ותיקים" עם עצורים שזהו להם מעצרם הראשון וכדומה), טיפול רפואי חסר וכדומה.

התנאים להחזקת עצורים

מהם התנאים בהם נדרשות הרשויות להחזיק עצורים במעצר? ולמי ניתן לפנות במידה ותנאי המעצר אינם נאותים? על כך במאמר זה.

מה החוק קובע לגבי תנאי החזקה במעצר?

חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה מעצרים), התשנ"ו – 1996 (להלן: "חוק המעצרים"), קובע את התשתית החוקית בעניין זה, כאשר הוראות תנאי ההחזקה מכילות שלוש חטיבות:

  • הראשונה – הוראות מסגרת כלליות בסעיף 9(א) לחוק המעצרים, הקובע: "עצור יוחזק בתנאים הולמים שלא יהיה בהם כדי לפגוע בבריאותו ובכבודו."
  • השנייה – שורה של הוראות פרטניות הקובעות מה יהיו תנאי ההחזקה במעצר (סעיפים 8, 9 (ב) – (ד) וסעיף 10 לחוק המעצרים).
  • השלישית – תקנות שהתקין השר לביטחון פנים.

במסגרת שלוש חטיבות אלו נקבע, בין השאר, כי עצורים זכאים לתנאי תברואה הולמים, תנאים שיאפשרו לו לשמור על ניקיונו האישי, כי הוא רשאי לשמירה על בריאותו, כי עצור זכאי למיטה, מזרן ושמיכות לשימושו האישי ולהחזקת חפצים אישיים מסוימים. כן, נקבע כי העצור זכאי למזון בכמות ובהרכב המתאימים לשמירה על בריאותו, לתנאי תאורה ואוורור ותאורה סבירים בתא.

רבים הם המקרים, שבהם לא מקפידות הרשויות על הוראות החוק , וזכויותיו של העצור נפגעות קשה. במקרים כגון אלו, חשוב שהעצור, באמצעות עורך דין פלילי המייצגו במסגרת הליכי הארכת המעצר, יביא בפני בית המשפט את אותה פגיעה בזכויותיו.

נביא, להלן, מספר דוגמאות להמחשה, הנוגעות לסוגיות עיקריות בנוגע לתנאי החזקת עצורים:

  • צפיפות – בתקנות נקבע כי לכל עצור יוקצה שטח ממוצע של 4.5 מ"ר בתא וכי בכל תא לא יהיו יותר מ- 4 עצורים (הסייג לדרישה זו הינו כי היא תקפה רק בבתי מעצר חדשים או בתאים משופצים). לכן, אנו עדיין נתקלים, מדי יום ביומו, בהחזקת עצורים בתאים צפופים, בהם מוחזקים יותר מ- 4 עצורים בשטח מוקצה לכל עצור הקטן מזה שנקבע בתקנות.
  • מיטה וכלי מיטה – סעיף 9 (ב)(2) לחוק המעצרים קובע כי יש לספק "מיטה, מזרן ושמיכות לשימושו האישי " של העצור. בשל העובדה כי בבתי מעצר רבים בארץ ישנה צפיפות כה רבה והתאים מאוכלסים מעבר לקיבולתם המתוכננת, נאלצים עצורים רבים לישון על מזרונים על הרצפה, זאת למרות שבתי המשפט אסרו, לא פעם, את החזקתם של עצורים בדרך זו.
  • כשבפני בית המשפט מובאת בקשה למעצרו של אדם, לא עומדת בפניו התמונה האמיתית לגבי תנאי החזקתו של העצור במעצר. מכאן, קימת חשיבות לכך שעורך דין פלילי, המייצג את העצור, יביא בפני בית המשפט את תמונת המצב לאשורה, שכן בנסיבות מתאימות יכולה אותה הפרת זכויות להביא לדחיית בקשת המעצר ולשחרורו של העצור.
  • הפרדה בין עצורים – עצור יוחזק בנפרד מאסירים שנגזר דינם, תהיה הפרדה בין עצורים בשלבים השונים למעצרם (מעצר ראשוני, מעצר תום הליכים וכדומה).
  • חלון ואוורור – החוק מחייב תנאי תאורה ואוורור סבירים בתא. בתקנות נקבע כי בתא יהיה חלון שיאפשר אוורור מן החוץ וכשאין חלון, יותקנו בו אמצעי אוורור חלופיים סבירים. בהעדר תנאים אלו, עשוי בית המשפט, לאחר ששמע טענות עורך דין פלילי המייצג את העצור, להורות על שחרורו מהמעצר.
  • תברואה – עצור זכאי לתנאי תברואה הולמים, שיאפשרו לו לשמור על ניקיונו האישי. יש לספק לעצור מיטה, כלי מיטה נקיים, סבון ונייר טואלט בכמות סבירה לשם שימושו האישי. יש לסייד תא מעצר לפחות פעמיים בשנה, תעשה הדברת מזיקים פעם בשנה, לפחות, וכן יש לספק לעצורים חומרי ניקיון לשם שמירה על ניקיון התא.
  • טיפול רפואי – עצור זכאי לקבל טיפול רפואי הנדרש לשם שמירה על בריאותו וכן זכאי הוא לתנאי השגחה מתאימים , על פי דרישת רופא. לצערנו, עצורים רבים אינם מקבלים את הטיפול הרפואי הנדרש להם, כגון: עצורים חולי סכרת שאינם מקבלים את זריקות האינסולין בזמן, עצורים שעברו ניתוחים שונים זה מכבר ואינם מקבלים את הטיפול הרפואי הנדרש לשם שיקומם וכדומה.
  • שירותים ומקלחת – על כל תא להכין שירותים וכיור, בדרך המופרדת מהתא, כך שתישמר פרטיותו של העצור. עצור זכאי להתקלח במים חמים בפעם ביום.
  • הליכה יומית – עצור יותר לצאת להליכה יומית באוויר הפתוח – אם תנאי המקום מאפשרים זאת. במידה ולא ניתן לממש את זכות ההליכה היומית, לא יוחזק העצור באותו מקום יותר מ- 7 ימים.
  • מזון – יש לספק לעצור 3 ארוחות ביום לפחות. הרכב הארוחות חייב להיות כזה שיישמר את אמצת בריאותו ובמידת הצורך ישתנה על פי צרכיו הרפואיים של העצור.
    עצורים זכאים לתנאים נוספים ובהם: אספקת ציוד אישי, ביקורים, קיום קשר טלפוני, החזקת חפצים אישיים, קיום מצוות דת וכו'.

כיצד יכול עצור לעמוד על זכויותיו?

שלוש ערכאות מוסמכות לדון בתנאי החזקתו של עצור: בית המשפט הדן בבקשת המעצר, בית המשפט המחוזי ובג"צ:

  • עצור שזכויותיו נפגעו, יכול להעלות זאת , באמצעות עורך דין פלילי המייצגו, בפני בית המשפט הדן בבקשת המשטרה להאריך את מעצרו, ובית המשפט, בנסיבות מסוימות, כשישנה פגיעה קשה בזכויותיו של העצור, אף עשוי להורות על שחרורו.
  • עצור יכול להגיש עתירת עציר, על פי סעיפים 62א' – ד' לפקודת בתי הסוהר, בה יפורטו טענותיו לגבי הפגיעה בזכויותיו. העתירה תוגש במסגרת שירות בתי הסוהר, ובמידה ולא תיענה במסגרת זו, תועבר לדיון בפני בית המשפט המחוזי שבית המעצר מצוי באזור שיפוטו. מדובר בהליך בעייתי לגבי עצור לתקופה קצרה, שכן אין מדובר בהליך קצר והוא עשוי להתייתר, שכן עד לדיון בעתירה העצור עשוי כבר להשתחרר ממעצרו.
  • מסגרת נוספת הינה תקיפת תנאי ההחזקה בפני בג"צ – עתירה כזו תוגש, בדרך כלל, כשאין מדובר בעניינו הפרטני של עצור יחיד .

אל תוותרו על זכויותיכם החוקיות!!!

משרד עורכת דין פלילי – דנה שביט בעל ניסיון רב בתחום הפלילי. צרו עמנו קשר ונשמח לעמוד לרשותכם לייעוץ ולייצוג משפטי.