ייעוץ ראשוני ללא תשלום וללא התחייבות 052-6498282phone icon
divider

לקבלת ייעוץ משפטי התקשר

052-649-8282



פומביות הדיון – בית משפט לנוער

separator
3 תגובות /

לשם ההגנה על קטין, (בין אם הוא נאשם ובין אם הוא עד בהליך פלילי), יתקיים הדיון בבית משפט לנוער בדלתיים סגורות, כאשר נאסר לפרסם את פרטי הקטין וזהותו.

רק לאחרונה נתקלנו בפרשיית האונס הקבוצתי בתל אביב, שבה קורבן הפרשייה הינה נערה קטינה ואילו רוב רובם של החשודים הינם קטינים (למעט חשוד אחד כבן 19).

שם  הנערה ו/או פרטים מזהים לגביה ושמותיהם ופרטיהם המזהים של הקטינים החשודים המעורבים אינם מתפרסמים וזאת בשל האיסור לפרסמם.  להבדיל מהקטינים, פרטיו של החשוד בן ה- 19 פורסמו במלואם, כך ששמו ומקום מגוריו ידועים לכל.

במסגרת מאמר זה נבדוק מהו כלל פומביות הדיון ומדוע בתיקי נוער קיים חריג לכלל זה.

מהו כלל פומביות הדיון

סעיף החוק אשר מעגן את כלל פומביות הדיון הינו סעיף 68 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984 (להלן: "חוק בתי המשפט").

סעיף  68(א) קובע כי "בית משפט ידון בפומבי", ולכן,  הכלל הוא כי דיונים בבית המשפט יערכו בדלתיים פתוחות, כולל פרסום מלא של זהות הצדדים למשפט, כולל פרטיהם של נאשמים במסגרת משפט פלילי (הגם שהם בדרך חשודים בלבד בשלב זה וטרם הוכרע דינם ו/או נקבע כי ביצעו העבירות שמיוחסות להם).

מחד, עקרון פומביות הדיון מביא לכך שבתי המשפט יתנהלו תוך שקיפות מלאה, וכך מאפשר לכל אזרח להכיר, ללמוד ולבקר את ההליך השיפוטי המתנהל .

מאידך, פרסום כאמור עלול לפגוע בשמו הטוב ובכבודו של אדם ו/או לגרום לחשוד ו/או לקורבן העבירה נזק בלתי הפיך.

דיון בדלתיים סגורות

המחוקק, אשר צפה פגיעה זו, ראה לנכון לאזן בין שני השיקולים כאמור, וקבע בסעיף 68(ב) לחוק בתי המשפט חריגים לכלל פומביות הדיון.  במסגרת חריגים אלו, יכול לקבוע בית המשפט, לבקשת הצדדים, כי הדיון בתיק ספציפי זה או אחר יתנהל בדלתיים סגורות (סעיף 68 לחוק בתי המשפט).

כך, למשל, בסעיף 68(ב)(4) נקבע כי ניתן לחרוג מכלל פומביות הדיון "לשם הגנה על עניינו של קטין או חסר ישע כהגדרתו בסעיף 368א לחוק העונשין, תשל"ז – 1977."

משמעות הדיון בדלתיים סגורות

ראשית, משמעותה של החלטה לנהל דיון בדלתיים סגורות, הינה כי כל דיון במסגרת התיק יתנהל ללא נוכחותו של קהל.  רק הצדדים המעורבים יוכלו לשהות באולם במהלך הדיון !!!

במהלך משפט פלילי המתנהל בדלתיים סגורות, יתירו גם לבני משפחה של הנאשם מקרבה ראשונה להיות נוכחית במהלך הדיונים.

שנית, החלטה לנהל דיון בדלתיים סגורות, תביא, באופן אוטומטי, לאיסור פרסום מידע ו/או פרטים לגבי הדיון כאמור, אלא אם הורה בית משפט אחרת, כלומר, למרות "הדלתיים הסגורות", הרשה בית המשפט לפרסם על הדיון הנ"ל.

איסור פרסום

כלל פומביות הדיון הביא, כאמור, לכך שככלל דיון משפטי יהיה פתוח לציבור וכן יותר לפרסם על הדיונים הנ"ל בכל דרך שהיא.

המחוקק, שזיהה את הבעייתיות בכלל נרחב זה, ראה לנכון לקבוע חריגים, שבמסגרתם ייאסר פרסום מידע לגבי דיונים משפטיים ו/או מידע לגבי זהות צדדים לדיון משפטי.  זאת עשה בסעיף 70 לחוק בתי המשפט.

סעיף 70 לחוק קובע רשימה של מקרים שבהם לא יתפרסם מידע על דיון שהתנהל/מתנהל בבית המשפט ו/או לא יתפרסמו פרטיו של אדם שמתנהל נגדו הליך משפטי.

למשל: סעיף 70(א) קובע באופן חד משמעי: "לא יפרסם אדם דבר על דיון שהתנהל בבית משפט בדלתיים סגורות אלא ברשות בית המשפט". – כלומר, אין לפרסם מידע על הדיון או פרטים מזהים לגבי הצדדים לדיון.

האם חל כלל פומביות הדיון במסגרת ניהול תיק פלילי של קטין, בבית משפט לנוער?

מטרתו של המחוקק בכל הקשור לניהול משפט פלילי כנגד קטין הינה, בראש ובראשונה, שיקומו של הקטין.

כל פרסום לגבי דיון פלילי של קטין ו/או מידע לגבי זהותו של קטין שנחשד או נאשם בפלילים תחשוף אותו לפגיעה בכבודו, בשמו הטוב ובפרטיותו והטבעתו ב"אות קין".

בכדי להימנע מפגיעה זו ובכדי להקל על שיקומו של הקטין עם סיומו של ההליך הפלילי, ראה לנכון המחוקק לקבוע , במסגרת חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א-1971 (בסעיף 9 לחוק), כי במסגרת ניהול משפט בבית משפט לנוער, הכלל הינו כי הדיון יתנהל בדלתיים סגורות (בניגוד לכלל של פומביות הדיון), למעט נוכחותם של אחרים בהרשאת בית המשפט.

אי לכך, יחול סעיף 70 (א) לחוק בתי המשפט, אשר גורר איסור פרסום של הדיונים בבית המשפט לנוער.

זאת ועוד, סעיף 70(ג) לחוק בתי המשפט אף הרחיב האיסור וקבע כי לא יפרסם אדם, ללא רשות בית המשפט, פרטיו המזהים של קטין (מתחת לגיל 18) שהוא נאשם או עד במשפט הפלילי.

separator

לקבלת ייעוץ מקצועילחץ כאן!