ייעוץ ראשוני ללא תשלום וללא התחייבות 052-6498282phone icon
divider

לקבלת ייעוץ משפטי התקשר

052-649-8282



על עבירות הריגה, הפקרה ונהיגה תחת שכרות – מקרה טל מור

separator
2 תגובות /

נהיגה תחת השפעה | נהיגה תחת סמים |

טל מור מתוך NRG

הבוקר התבשרנו כי הפרקליטות תגיש כתב אישום חמור נגד טל מור, החשוד בדריסתו למוות של בנו של השופט בדימוס חשין. סעיפי האישום בהם יואשם מור הם הריגה, הפקרה ונהיגה בשכרות. סעיפי האישום הוגשו במסגרת הצהרת תובע בה התחייבה הפרקליטות על הגשת כתב האישום עד ליום רביעי השבוע.

בתום הדיון אמר מור כי הוא מקווה ש"לא יעשו איפה ואיפה", בהתייחסו לייחוסו של חשין, בנו של שופט העליון בדימוס, ולאור הסיקור התקשורתי הנרחב שהפרשה קיבלה. ראוי להתייחס לאמירה זו, כמו גם להיבטים המשפטים האחרים העולים מתוך המקרה ומכתב האישום. אך תחילה להגדרות:

מהי הריגה?

סעיף 298 לחוק העונשין קובע כי מי שגורם במעשה או במחדל אסורים למותו של אדם, יאשם בהריגה – ודינו – מאסר 20 שנה.

מהי עבירת נהיגה בשכרות?

"העונש בצידה של עבירת נהיגה בשכרות הינה, בין השאר, בין השאר, עונש מאסר של שנתיים וחובת פסילת רישיון נהיגה למשך שנתיים. חשוב להבין, כי שיכור, על פי פקודת התעבורה, הינו, בין השאר, גם מי שבגופו היה מצוי סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן ו/או היה נתון תחת השפעה של סם מסוכן (ולא רק אלכוהול).

מהי עבירה של הפקרה?

העבירה של הפקרה אחרי פגיעה (סעיף 64 א') היא מהחמורות בפקודות התעבורה. הסעיף מחולק לשניים:
סעיף קטן (א) קובע כי, מי שנהג ברכב והיה מעורב בתאונה, "והוא ידע, או שהיה עליו לדעת, כי בנסיבות המקרה עשוי היה להיפגע אדם, ולא עצר במקום התאונה, או קרוב לו ככל האפשר, כדי לעמוד על תוצאות התאונה" – דינו – מאסר שבע שנים.
סעיף קטן (ב) קובע כי, מי שנהג ברכב והיה מעורב בתאונה, "והוא ידע , או בנסיבות המקרה היה עליו לדעת, כי בתאונה נפגע אדם, ולא הגיש לנפגע עזרה שהיה ביכולתו להגיש בנסיבות המקרה, לרבות הסעתו לטיפול רפואי", דינו – 9 שנות מאסר.

בשני המקרים, על פי פקודת התעבורה, יש חובת עונש מאסר בפועל ולא ניתן להסתפק בהטלת עונש מאסר על תנאי בלבד.

מעצר עד תום ההליכים – האם הליך מקובל בעבירות מסוג זה?

בשל חומרת העבירות ונסיבות ביצוען – לאור הפרסומי, נהג טל מור באותו לילה, לאחר ששתה אלכוהול בכמויות אדירות ואף לאחר שהשתמש בסמים מסוכנים, ואף פורסם כי עצר בצד הדרך לאחר הפגיעה, יצא מהרכב כשהוא נסער וחבריו אף הרגיעו אותו – כלומר, היה מודע לפגיעה, אך לא עשה דבר בכדי לסייע לשניאור חשין או לבדוק מצבו, אזי, מבחינת המדינה, מדובר באדם אשר מהווה סכנה לציבור.

עצם הסגרתו, בסופו של דבר, אין לה ולא כלום מבחינת רמת מסוכנותו לציבור. ההיפך הוא הנכון – לטענת חוקרי המשטרה, במהלך הזמן שבו נמלט מור לביתו ועד להסגרתו, נקט טל בפעולות לשיבוש החקירה המשטרתית.

המדינה תבקש את מעצרו של מור טל, ככל הנראה, הן בשל מסוכנותו לציבור (נובעת מחומרת נסיבות המקרה – נהיגה בשכרות והריגה – כמו גם הפקרתו של הקורבן) והן מחשש לשיבוש מהלכי משפט – פעולותיו לשיבוש החקירה, כפי שטוענים, כאמור, חוקרי המשטרה.

אין מדובר בהליך יוצא דופן בעבירות מסוג זה ולכן גם לא התנגד סנגורו של מור לבקשה להאריך את מעצרו של מור במסגרת הצהרת התובע שהוגשה לבית המשפט.

מהי הצהרת תובע?

סעיף 17 (ד) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו – 1996 (להלן: "חוק המעצרים), קובע כי עצור שחקירתו הסתיימה, ישוחרר מהמעצר.  אולם אם הצהיר תובע (כולל גם פרקליט) כי עומדים להגיש כתב אישום נגדו ובית המשפט שוכנע כי קיימת עילה לכאורה לבקש גם את מעצרו של אותו עצור עד לתום ההליכים נגדו –  יוכל בית המשפט להאריך מעצר לתקופה של עד 5 ימים.

מדובר, למעשה, במתן ארכה לרשויות התביעה, לאחר סיומה של החקירה, לשם הכנת כתב האישום והגשתו ובמקביל הגשת בקשה למעצרו של הנאשם הנ"ל עד תום ההליכים נגדו.- זאת ללא שחרורו באותה תקופת ביניים שבין סיום החקירה מחד והגשת כתב האישום, מאידך.
במסגרת הדיון בהצהרת התובע יבחן שופט מעצר האם יש עילה לכאורה לבקש את המעצר עד תום ההליכים ובמידה ואין עילה לכאורה, לא יאריך בית המשפט את מעצרו, הגם שהדבר מתבקש על ידי רשויות התביעה.

רמת הענישה

קשה היום לדבר על רמת הענישה במקרה של מור. השאלה נסובה סביב מספר אלמנטים בדרך להכרעת דינו. ראשית, חומרת כתב האישום ומה, למעשה, יכולה התביעה להוכיח.

  • האם ניתן להוכיח את הנהיגה בהשפעת סמים ו/או אלכוהול?
  • האם אכן, כפי שהתפרסם, קיימות ראיות לכך שטל היה מודע לפגיעה בשניאור ולמרות זאת עזב המקום?
  • האם טל יקבל אחריות ויודה בכתב האישום או שמא יתנהל המשפט כולל שמיעת הראיות?
  • האם יתוקן כתב האישום במסגרת עסקת טיעון?

בית המשפט לא יסטה מהנורמה

על פניו, מדובר בעבירות חמורות ביותר וקיימת כרגע נטייה בבתי המשפט להעלות את רמת הענישה בעבירות מסוג זה (במיוחד כאשר מעורבים סמים).  ראה, לדוגמא, את העונש הכבד שהוטל על ירון ברכה, מי שנהג תחת השפעת סמים ואלכוהול וגרם למותם של שישה, כולל אחיו התאום, אשר נשלח למאסר לתקופה של 16 שנים , מאסר על תנאי ורישיונו נשלל לצמיתות.

במקרה זה, לעניות דעתינו,, בית המשפט לא יסטה מרמת הענישה הקיימת, הגם שהנפגע הינו בנו של השופט בדימוס חשין.

separator

לקבלת ייעוץ מקצועילחץ כאן!