ייעוץ ראשוני ללא תשלום וללא התחייבות 052-6498282phone icon
divider

לקבלת ייעוץ משפטי התקשר

052-649-8282



מעצר לא חוקי – שחרור חשוד בעבירת מין

separator
1 תגובות /

השבוע פורסם מקרה שבו  פליט סודני, אשר נעצר בחשד לביצוע מעשה מגונה בתושבת רמלה,  שוחחר בשל כשל של שוטרים , אשר הביאו אותו בפני שופט בחלוף יותר מ- 24 שעות ממועד מעצרו, שהיה שעות מספר לפני כניסת השבת.

פרקליטו טען בפני השופט כי מדובר במעצר בלתי חוקי, משום שהמשטרה הייתה מחוייבת לבקש את הארכת מעצרו עוד טרם כניסת השבת. השופט קבע כי "קיים חשד למעלה מהסביר כי החשוד ביצע את העבירה המיוחסת לו", אולם הורה על שחרורו המיידי לאחר שנזף בשוטרים על שלא הביאו את החשוד להארכת מעצר במועד.

ב- YNET פורסם כי לאחר שחרורו, עזב החשוד את המשטרה בדרכו לחבר המתגורר באום אל פחם, כפי שקבע בית המשפט. לחשוד אין כתובת מגורים קבועה או בני משפחה בישראל, ולכן תתקשה מאוד המשטרה לאתרו אם תהיה מעוניינת לעצור או לחקור אותו בשנית, הפעם לפי החוק.

כיצד קורה שאדם החשוד בעבירת מין, שבית המשפט, לאחר עיון בחומר הראיות, קבע כי קיימות ראיות לכאורה כי אכן ביצע העבירה בה הוא חשוד, משוחרר למרות שהמשטרה מבקשת להאריך את מעצרו לשם סיום חקירתה? מה קובע החוק בעניין זה?  כיצד החוק מאזן בין האינטרסים השונים, בהם האינטרס להגן על הציבור מפני חשודים בביצוע עבירות והצורך לאפשר למשטרה לבצע את חקירתה לבין האינטרס של החשוד וזכותו לחירותו? האם ניתן היה למנוע את ה"פאשלה" של היחידה החוקרת במקרה זה?  על זאת  ועוד במאמר הבא.

ראשית, נתחיל עם הגדרות:

מהי ההגדרה של מעשה מגונה?

חוק העונשין מגדיר "מעשה מגונה" כמעשה "לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים".  העונש המוטל בצד עבירה זו משתנה, בהתאם לחומרת נסיבות ביצוע העבירה, החל מעונש מקסימאלי של שנת מאסר אחת לאדם המבצע מעשה מגונה בפומבי ועד לעונש מקסימאלי של 15 שנות מאסר (מעשה מגונה בקטין בן משפחה).

מעצר בלתי חוקי – מתי?

חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו – 1996 (להלן: "חוק המעצרים"), קובע בסעיף 29(א) כי מי שנעצר, יובא "בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מ- 24 שעות, בפני שופט".
משמעות הסעיף הינה, כי ניתן להחזיק עצור לתקופה שלא עולה על 24 שעות בטרם הבאתו בפני שופט (כל דקה מעבר לכך, משמעותה החזקתו במעצר לא חוקי).  עם זאת, הסעיף מציין מפורשות, כי את העצור יש להביא בהקדם האפשרי בפני השופט – כלומר, להביא את העצור כמה שיותר מהר בפני השופט, אשר יבחן את הראיות כנגד העצור והאם יש להאריך את מעצרו או שמא לשחררו על אתר.

מה קורה במצב בו מועד ההתייצבות מול שופט היא בשבת או בחג?

סעיף 29(ב) לחוק המעצרים מתייחס למצב שבו מועד הבאת העצור בפני שופט חל בשבת או בחג, כפי שהיה במקרה זה (החשוד נעצר ביום שישי בשעות הצהריים, ומועד פקיעת 24 השעות חל בשבת).  במצב זה, קובע החוק, כי את העצור יש להביא בפני שופט לפני כניסת השבת או החג. החוק הינו מפורש.

אין משמעות ל"הספיקו" או "לא הספיקו" חוקרי המשטרה לבצע פעולת חקירה זו או אחרת. את העצור, על פי חוק, יש להביא בפני השופט בטרם כניסת השבת או החג, זאת, כאמור, בכדי לוודא כי אכן קיימת עילה להשארתו במעצר וכי אין מדובר באדם, אשר בבחינת חומר החקירה בתיק ופעולות החקירה שאותן על המשטרה לבצע, אין מקום להשאירו כלל במעצר מיותר. מדובר בדרישה נוקשה, שלא ניתן  לפרשה לכאן או לכאן.

איך מונעים מצב בעייתי זה?

למרות דרישה נוקשה זו, דאג המחוקק, בהבינו כי יתכנו מצבים שבהם לא ניתן יהיה להביא חשוד שנעצר זה מכבר בפני שופט להארכת מעצרו בטרם כניסת השבת או החג, לקבוע לכך חריג.  לפיכך, קובע סעיף 29(ג) לחוק המעצרים כי בנסיבות אלו (כלומר, יש להביא העצור בפני השופט לפני כניסת החג ובסמוך למעצרו), אם יאשר קצין בדרגת סגן ניצב, כי לא ניתן להביא את העצור בפני השופט לפני כניסת השבת או החג, בשל צורכי חקירה מיוחדים, אז ניתן לדחות הבאתו בפני השופט.  במצב זה, יובא העצור בפני השופט לא יאוחר מתום 4 שעות מעת צאת השבת או החג.

שני תנאים מצטברים יכולים להביא, למעשה, להארכת מעצרו של חשוד מעל 24 שעות בנסיבות כאמור, ללא הבאתו לשופט:

קיימים צורכי חקירה מיוחדים שמונעים הבאתו כאמור בפני השופט וזאת באישורו של קצין משטרה בדרגת סגן ניצב לפחות. למשל: לא די בכך שהחוקרים לא הספיקו לגבות את הודעתו של החשוד-העצור בכדי להיכנס לגדר דרישות סעיף 29(ג).

בנוסף לחריג הנ"ל, המשיך וקבע המחוקק, במסגרת סעיף 29(ד) לחוק המעצרים, כי אם מעצרו של החשוד בוצע פחות מארבע שעות לפני כניסת השבת או החג, אז יש להביא את העצור בפני שופט לא יאוחר מתוך ארבע שעות מצאת השבת או החג.  במידה ואדם נעצר במהלך כניסת השבת או החג, יש להביאו בפני השופט במוצאי השבת או החג, ולא יאוחר מ- 24 שעות ממועד מעצרו.

בכך, הכיר המחוקק בקושי הרב המצוי בפתחה של היחידה החוקרת להספיק ולהביא עצור שנעצר שעות בודדות לפני כניסת השבת או החג, בפני שופט ולמעשה מתיר למשטרה להחזיק אותו עצור במעצר מעבר ל- 24 השעות הנקובות בחוק.

האם הייתה פאשלה של המשטרה?

נסיבות מקרה זה אינן ידועות. עם זאת, מהחלטת השופט בבית המשפט ברמלה ניתן להבין כי החשוד-עצור, נעצר ביום שישי, בטרם כניסת השבת, וככל הנראה למעלה מארבע שעות לפני כניסת השבת. לכן, היה על השוטרים להביאו בפני שופט עוד לפני כניסת השבת.

עוד ניתן להבין, כי במקרה זה לא הוגש לבית המשפט אישור של קצין משטרה בדרגת סגן ניצב כי לא ניתן היה להביא את העצור בפני שופט בשל צורכי חקירה מיוחדים.
לפיכך, כל דקה שבה הוחזק העצור במעצר מעבר לאותן 24 שעות, כפי שנקבע בחוק, הוא הוחזק במעצר לא חוקי.

אין מדובר כאן ב"תקלה טכנית" כפי שנכתב בכתבה.  מדובר בעניין מהותי ביותר – זכות יסוד – חירותו של אדם. המחוקק קבע כללים לפיהם ניתן לשלול חירות זו ואף הגדיל ועשה, בקובעו חריגים, במסגרתם תוכל המשטרה להחזיק את העצור בנסיבות דומות מעבר לתקופה של 24 שעות בטרם הבאתו בפני שופט.

במקרה זה, ככל הנראה, היה בידי המשטרה די והותר זמן להביא את העצור בפני שופט בטרם כניסת השבת, ומשלא עשו כן ואף לא נכנסו בגדר החריגים המותרים בחוק, אזי מעצרו היה לא חוקי וחובה היה לשחררו באופן מיידי.

מדוע השופט החליט לשחרר במיידי את החשוד, למרות שהיה יכול להורות לעוצרו?

אכן, יכול בית המשפט במסגרת הבקשה להארכת מעצרו של חשוד להורות על מעצרו (מאחר והמעצר שלו לא חוקי, למעשה בית המשפט יעצור אותו מחדש).  בתי המשפט אינם נוהגים להרבות לעשות כן, מאחר וכפי שציינו, החזקתו של אדם במעצר לא חוקי הינו פגיעה בזכות יסוד של אדם והיא זכותו לחירות.

בית המשפט במצב זה ישקול מצד אחד את אותה פגיעה בזכות היסוד של החשוד, אל מול הפגיעה באינטרס הציבורי במידה ולא ייעצר מחדש. ברי הוא כי ככל שהעבירה חמורה יותר, בית המשפט יתקשה יותר לשחרר את החשוד, הגם וקיים פגם בבקשה למעצרו.

במסגרת מאזן השיקולים, יבחן בית המשפט האם קיימות ראיות לכאורה כנגד החשוד שמעצרו מתבקש, אך מעבר לכך, יבחן את חומרת העבירה המיוחסת לו וכן את עברו הפלילי.  רק במקרה שבו כף המאזניים תיטה לעבר השמירה על האינטרס הציבורי, כלומר מדובר בעבירה חמורה ו/או חשוד מסוכן לציבור, יורה בית המשפט על מעצרו של החשוד הנ"ל.

לצערנו, אותן "תקלות טכניות" קורות לעתים קרובות מדי.  ההחלטה לשחרר באופן מיידי את העצור המוחזק שלא כדין הינה מעין אקט חינוכי למשטרת ישראל – זאת כל עוד בוחן בית המשפט את נסיבות התיק ומגיע למסקנה כי זכותו של החשוד לחירותו גוברת על האינטרס הציבורי במקרה הנוכחי.

separator

לקבלת ייעוץ מקצועילחץ כאן!