ייעוץ ראשוני ללא תשלום וללא התחייבות 052-6498282phone icon
divider

לקבלת ייעוץ משפטי התקשר

052-649-8282



משפט פלילי – סיום תיק פלילי בדרך של אי הרשעה

separator
0 תגובות /

במסגרת משפט  פלילי שמתנהל בבית משפט, לאחר שנקבע כי הנאשם ביצע את העבירות שיוחסו לו בכתב האישום, הכלל הוא, כי האדם יורשע בביצוע עבירות אלו. אי הרשעה של נאשם הינה החריג לכלל. במסגרת מאמר זה נבחן מהי חשיבותה של אי הרשעה, מהן הנסיבות שבהן יסטה בית המשפט מכלל זה, מהו שירות המבחן והאם כפוף בית המשפט  להמלצת קצין המבחן.

הכרעת הדין

משבחר אדם להודות בעבירות שיוחסו לו במסגרת כתב אישום שהוגש נגדו, מגיע שלב הכרעת הדין, שבו על בית המשפט להחליט אם להרשיע את אותו אדם, שזהו כאמור הכלל, או שמא לסטות מהכלל ולא להרשיעו, כלומר סיום התיק הפלילי בדרך של אי הרשעה.

הרתעתו של העבריין ו/או כלל הציבור הינה אחת ממטרות הענישה במסגרת תיק פלילי.  לכן, סיומו של  הליך משפטי ללא הרשעה הינו בבחינת חריג, זאת, בין השאר, משום שאין בו לכאורה כדי למלא אחר אותו אינטרס ההרתעה.

מתי ישתמש בית המשפט בסמכות שלא להרשיע אדם?

בתי משפט משתמשים בסמכותם שלא להרשיע אדם, זאת אף על פי שנקבע כי ביצע העבירות שיוחסו לו, בנסיבות חריגות, כאשר בעצם ההרשעה יש משום תגובה חריפה באופן קיצוני לעבירה , כשבנסיבות העניין אין מקום לענישה אלא יש צורך דווקא בהליך טיפולי כזה או אחר.

פסק הדין המנחה בעניין זה הינו ע"פ 2083/96 תמר כתב נ' מדינת ישראל.  במסגרת תיק זה נקבע כי בית משפט ימנע מהרשעה או יבטלה כאשר בנסיבות העניין מצטברים, למעשה, שני גורמים:

"הימנעות מהרשעה אפשרית אפוא בהצטבר שני גורמים: ראשית על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם ושנית סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים".

החלטת בית המשפט בדבר  אי הרשעה  תינתן רק לאחר שיתקבל תסקיר מטעם שירות המבחן ואחרי שישקלו כלל השיקולים הנוגעים לעניין .

פסק דין על אי הרשעה במשפט הפלילי

מהי חשיבותה של אי הרשעה?

משטרת ישראל, על פי חוק המרשם הפלילי ותקנות השבים, מנהלת מרשם פלילי לגבי כל אדם, אשר כולל, בין השאר, רישום של תיקים פליליים שעניינם הסתיים בבית משפט.  החוק הנ"ל אף קובע למי יש גישה לאותו רישום פלילי ועד מתי.

במסגרת חוק זה נקבעו תנאים לגבי התיישנות רישום כזה וכן מועדים למחיקתו מהרישום הפלילי.

תקופת המינימום להתיישנות של תיק שהסתיים בדרך של הרשעה – הינה 7 שנים (לאחר תקופת ההתיישנות מצטמצמת רשימת הגופים אשר זכאים לעיין ברישום הנ"ל) ואילו מחיקתו של תיק זה תהיה רק בחלוף 10 שנים נוספות.  כלומר, תקופת המינימום למחיקת רישום של תיק מהרישום הפלילי הינה 17 שנים.

לעומת זאת, תיק פלילי אשר הסתיים בדרך של אי הרשעהימחק מהרישום הפלילי תוך תקופה של 5 שנים בלבד.

לכן, אדם שעבר עבירה של תקיפה סתם, למשל,  והורשע בגינה (אין משמעות כלל לנסיבות ביצוע העבירה), אזי הרישום ימחק רק בחלוף תקופת מינימום של 17 שנים.  ואילו, סיום ההליכים בתיק הפלילי בדרך של אי הרשעה, יביא למחיקת הרישום תוך 5 שנים בלבד !!!.

שירות המבחן, מהו?

שירות המבחן שייך למשרד  הרווחה. מדובר בגוף שמטרתו להוות גורם מאבחן, משקם ומטפל לאוכלוסיה הנאשמת בפלילים. השירות מחולק לשניים: שירות המבחן לנוער ושירות המבחן למבוגרים. במידה ונאשם, שנקבע כי ביצע את העבירות שיוחסו לו בכתב האישום, מבקש לסיים ההליך בדרך של אי הרשעה, יבקש אותו נאשם להפנותו לשירות המבחן, לשם קבלת תסקיר בעניינו.  תסקיר אשר יתייחס גם לאי הרשעתו של הנאשם בדין.

עם הפנייתו של הנאשם לשירות המבחן, ייפגש קצין  המבחן עמו.

במהלך המפגש יאספו לגבי הנאשם פרטים פסיכו-סוציאליים לשם הכנת התסקיר ותגובש עמדתו של קצין המבחן באם הכיוון צריך להיות טיפולי, שיקומי, חינוכי, או עונשי. במהלך המפגש יינתן דגש על הודאת הנאשם, וכן נבחן המישור הטיפולי. מאחר ומדובר בתהליך מורכב, קיימת חשיבות מכרעת בהתנהלות נכונה מול קצין המבחן, זאת בכדי להימנע מחוות דעת שלילית של קצין המבחן על הנאשם.

האם בית המשפט מחויב  להמלצת שירות המבחן?

חשוב להבין, בית המשפט אינו מחויב להמלצת שירות המבחן.  מדובר בהמלצה בלבד ואין בית המשפט חייב לנהוג על פיה. לכן, במקרה שבו קצין המבחן ממליץ על אי הרשעה של נאשם, יתכן מצב שבו ישוכנע בית המשפט כי אין מקום להקל עם הנאשם, ולמרות המלצת שירות המבחן ירשיעו בדין.

לפיכך, לא די להסתמך על המלצה חיובית של קצין המבחן. ישנה חשיבות עליונה לטיעוני עורך הדין הפלילי המייצג את הנאשם, אשר עליו לשכנע את בית המשפט כי אכן, אין במקרה זה להרשיע את הנאשם העומד בפניו.

מה קורה כשאין המלצה של שירות המבחן והתסקיר "שלילי"?

כפי שציינו, בית המשפט אינו מחויב לאמץ המלצה חיובית של שירות המבחן.

לרוב, כשלא תהיה המלצה של שירות המבחן לטיפול ולאי הרשעה, לא יסטה בית המשפט מהתסקיר, ירשיע את הנאשם ויגזור את דינו, תוך הטלת עונשים שונים.

עם זאת, גם כשהתסקיר נעדר המלצה שלא להרשיע, אין להרים ידיים, שכן קיימים מקרים,  בהם החליט בית המשפט שלא להרשיע נאשם למרות תסקיר שלילי, אשר המליץ על הרשעתו של הנאשם שבפניו.

בת.פ. (ת"א) 7518/04 מדינת ישראל נ' יצחק משה, החליטה כב' השופטת  דורית רייך שפירא, שלא להרשיע את הנאשם, אשר הודה בביצוע עבירות של מעשה מגונה והפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, וזאת למרות תסקיר "שלילי".

במסגרת תיק זה, לא זו בלבד שקצינת המבחן לא המליצה על אי הרשעתו של הנאשם, אלא אף הגדילה לעשות והצהירה כי אי הרשעתו של הנאשם, אשר זקוק לטיפול ואינו משתף פעולה, תהא בבחינת מסר לא נכון.

למרות הצהרה זו, החליטה כב' השופטת, רייך שפירא, שלא להרשיע את הנאשם, בקובעה כי באם יורשע, סביר להניח שהדבר יתסכלו וידרדרו עוד יותר, מה שיגביר את הסיכון שהוא עלול להוות לציבור. לכן, העמידה אותו בפיקוח שירות המבחן למשך שנה ללא הרשעתו בדין.

מדובר במקרה חריג, אם כי לא בלתי אפשרי, המלמד על חשיבות הייצוג במסגרת ההליך הפלילי על ידי עורך דין פלילי, מקצועי, ומנוסה בתחום, אשר מודע לפסיקה בנושא זה ואשר ידע גם לשכנע את בית המשפט לסטות מתסקיר שירות המבחן ה"שלילי".

separator

לקבלת ייעוץ מקצועילחץ כאן!