בעקבות התיקון האחרון לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971 (להלן: "חוק הנוער"), אנו מבחינים בשינוי דרמטי בכל הקשור לזכויותיהם של קטינים בשעת מעצר או חקירה, שינוי אשר מתחיל גם לתת אותותיו במסגרת החלטות שיפוטיות שונות בנושאים אלו.
ביולי 2009, נכנס לתוקף התיקון האחרון לחוק הנוער, אשר ערך שינוי מקיף ומהותי ביותר לחוק, במסגרתו עוגנו בחוק כללים לגבי הטיפול בקטינים עדים או קטינים חשודים בביצוע עבירה פלילית (במסגרת חקירה, חיפוש או מעצר של קטינים אלו), כולל הטוויית עקרונות בסיסיים לגבי אופן הטיפול בקטינים המעורבים בעבירות פליליות.
פרק ג' לחוק הנוער דן בכללים הנוגעים לחקירת קטין חשוד ומעצרו. במסגרת פרק זה, נקבעו כללים (שחלקם יפורטו להלן), לגבי חקירתו של הקטין, הודאה על חקירתו להוריו, נוכחותו של הורה במעמד החקירה, תנאי החקירה (מועד ומקום), מעצר קטינים, כבילת קטינים, תקופות מעצרו של קטין וכדומה.
מספר דוגמאות לכללים שנקבעו בתיקון לחוק הנוער במסגרת פרק ג'
הודעה על חקירת קטין חשוד או על מעצרו
קיימת חובה בחוק להזמין קטין חשוד בביצוע עבירה לחקירה בידיעת ההורה (אם לא ניתן לאתר ההורה, בידיעת קרוב משפחה בגיר או אדם בגיר אחר המוכר לקטין).- אלא אם כן אין אפשרות לאתר מי מהם במאמץ סביר בנסיבות העניין.
קטין שנעצר או הובא לתחנה (הגם שאינו עצור) – יש להודיע על כך להורה ללא דיחוי (או לקרוב משפחה בגיר או בגיר אחר המוכר לקטין) – זאת לאחר שהקצין הממונה יידע את הקטין על כך.
החלטה על מעצר קטין חשוד – יש לדווח לקצין מבחן לנוער.
ניתן גם להתחשב ברצונו של קטין שהובא לתחנה כשאינו עצור או קטין שנעצר לגבי מסירת ההודעה להורה (סעיף 9ו' לחוק הנוער).
נוכחות הורה או קרוב אחר במהלך חקירת קטין חשוד
החוק קובע כי קטין חשוד שהוזמן לחקירה בידיעת הורהו או קרוב אחר, או שנמסרה הודעה על חקירתו לאחד מהם, זכאי שההורה או הקרוב האחר יהיה נוכח בחקירתו וכן זכאי הוא להיוועץ במי מהם, ככל הניתן לפני תחילת החקירה, אלא אם כן הביע הקטין התנגדות לכך מנימוק סביר או אם היה מוחזק במעצר. – והכול, אם סבר קצין מוסמך כי אין במתן אפשרות לנוכחות ההורה או הקרוב האחר: לפגוע בחקירה או בטובת הקטין, לפגוע בשלומו הגופני או הנפשי של הקטין או של אדם אחר, להביא לשיבוש הליכי חקירה, כשמדובר בעבירת ביטחון, יכול להביא למניעת גילוי ראית או תפיסת חפץ הקשור לעבירה ועוד.
הורה או קרוב אחר של קטין חשוד שלמרות החריגים שלעיל, יש להתיר נוכחותם בחקירה כאמור, יש להזמינם להיות נוכחים בחקירה ואף יש לעכב את החקירה עד להגעתם.
עם זאת, גם כאן קיימים חריגים להמתנה כאמור (למשל: אם ההורה לא הגיע תוך זמן סביר, פגיעה בשלומו גופני או הנפשי של הקטין, שיבוש החקירה ועוד).
במידה והקצין המסמך הורה על החקירה של הקטין החשוד ללא זימון ההורה להיות נוכח בחקירה – עליו לנמק החלטתו זו ולתעדה בכתב בתיק החקירה.
הודעה לקטין חשוד על זכויותיו בטרם חקירתו
סעיף 9ט לחוק הנוער קובע באופן מפורש כי בטרם ייחקר קטין חשוד, על החוקר להודיע לו, בלשון המובנת לאותו קטין בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו, על זכויותיו שלהלן (בנוסף על זכויותיו על פי כל חוק אחר):
א. זכותו של הקטין להיוועץ בעורך דין ביחידות ולהיות מיוצג על ידי סנגור (כולל זכאות לפי חוק הסנגוריה הציבורית).
ב. זכותו לנוכחות הורהו או קרוב אחר בחקירתו.
חקירה בשעות הלילה
קטין חשוד לא ייחקר בתחנת המשטרה בשעות הלילה.
גם כאן, רשאי קצין מוסמך להורות על חקירתו בשעת לילה בהתקיים חריגים, אך עליו לכתוב לכך החלטה מנומקת בכתב בתיק החקירה.
מעצר קטין כאמצעי אחרון
סעיף 10א לחוק הנוער, שהינו סעיף תקדימי, קובע באופן מפורש בחוק, כי אין לעצור קטין במידה וניתן את מטרת המעצר להשיג בדרך הפוגעת פחות בחירותו (כגון: מעצר בית, איסור קשר וכדומה).
כמו כן, קובע הסעיף כי הגם ויוחלט על מעצרו של הקטין, על תקופת המעצר להיות לפרק הזמן הקצר ביותר הנדרש לשם השגת אותה מטרה.
הסעיף קובע כי לשם קבלת ההחלטה על מעצרו של הקטין יש להביא בחשבון את גילו וכן את השפעת המעצר על שלומו הגופני והנפשי ועל התפתחותו.
שינוי הפסיקה בהתאם לרוח השינוי בחוק
למרות שחוק הנוער קובע כללים ברורים בנושא הטיפול בחקירתו ובמעצרו של קטין, לרוב כללים אלו גם מפורטים חריגים שונים, שבהתקיימם יוכל הגוף החוקר לסטות מהכלל (למשל: סעיף 9ז' לחוק הנוער המאפשר, בנסיבות מיוחדות, את חקירתו של קטין חשוד מבלי להודיע להורהו או לקרוב אחר, או במסגרת סעיף 9ח' לחוק הנוער, חריג לנוכחות הורה או קרוב אחר בחקירת קטין חשוד ועוד).
לצערנו, נוטה המשטרה לעשות שימוש מוגזם באותם חריגים בחוק הנוער. לאחרונה, אף קבע השופט ג' ארנברג בבית המשפט השלום לנוער בירושלים, כי שימוש מוגזם זה בחריגים בחוק הנוער יוכל להביא, בסופו של דבר, לשחרורו של קטין עצור. השופט ארנברג קבע כי חוק הנוער נחקק בכדי שהמשטרה תפעל על פיו ולא על מנת שתעשה שימוש תדיר וקבוע בחריגים שבו. השופט ארנברג אף הזהיר כי שימוש בחריגים אלו יוכל להביא לשחרורו של קטין, הגם שבית המשפט סבור שיש נגדו חשד סביר ואף עילת מעצר. במקרה שבו דן השופט ארנברג (תיק מעצר 15431-03-10) ראה לנכון שלא לשחרר באופן מיידי את הקטין, אך קבע כי לאור השימוש הרב בחריגים, יצומצם למינימום מספר ימי המעצר של הקטין והאריך מעצרו ביומיים בלבד .
נציין, כי קיימת עדיפות להיוועץ בכל הנוגע לזכויותיו של הקטין ו/או ההורה במהלך החקירה ו/או המעצר עם עורך דין פלילי, אשר תחום התמחותו הינו גם בתחום הנוער. מדובר בתחום שעובר שינויים משמעותיים בימים אלו, הכול ברוח התיקון חוק הנוער, כאשר המשטרה טרם "ישרה קו" עם אותה חקיקה ואנו נתקלים, באופן יומיומי, עם מקרים שבהם פועלת המשטרה בניגוד להוראות החוק. בתי המשפט ערים כיום לכך ומדי יום ביומו מתפרסמות החלטות נוספות חדשות, אשר מקבלות את טענתו של עורך דין פלילי בתחום לגבי הפגיעה בזכויות הקטין ואף משחררות קטינים ממעצרם.